12 סנאטורים אמריקנים פנו אמש (שלישי) במכתב חריף להנהגת הקונגרס בדרישה להסיר שלושה סעיפים מחוק תקציב הביטחון לשנת 2027, שנועדו להרחיב את שיתוף הפעולה הביטחוני, הטכנולוגי והמודיעיני בין ארצות הברית לישראל. לטענת החותמים, המהלכים המוצעים עלולים לפגוע בביטחון הלאומי האמריקני, להעניק לישראל השפעה על מערכות נשק וטכנולוגיות רגישות, ולהגביל את חופש הפעולה של הממשל האמריקני ביחסיו עם ישראל.
על המכתב חתומים 11 סנאטורים דמוקרטים והסנאטור העצמאי ברני סנדרס, המשתייך לסיעה הדמוקרטית בסנאט. בין החותמים הסנאטורים כריס ואן הולן, אליזבת וורן, פיטר וולש, אד מרקי, ג’ף מרקלי, בריאן שץ, פטי מארי, טינה סמית, רון ויידן, אנדי קים ותמי דאקוורת’.
המכתב נשלח למנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט ג’ון ת’ון, למנהיג המיעוט הדמוקרטי צ’אק שומר, ליו”ר בית הנבחרים מייק ג’ונסון, למנהיג הדמוקרטים בבית הנבחרים האקים ג’פריס ולראשי ועדות הכוחות המזוינים בשני בתי הקונגרס.
“אנו קוראים לכם להסיר שלושה סעיפים מהנוסח הסופי, שיבצרו עוד יותר היבטים מדאיגים של יחסי הביטחון והמודיעין בין ארצות הברית לישראל, בזמן שפעולות ממשלת ישראל פוגעות יותר ויותר באינטרסים ובערכים של ארצות הברית”, כתבו הסנאטורים.
לטענתם, “הסעיפים הללו יגבילו את יכולתו של הממשל לקבוע באופן עצמאי כיצד להגן בצורה הטובה ביותר על הביטחון הלאומי של ארצות הברית, ויקבעו התחייבויות ארוכות טווח למרות החששות הכבדים שלנו מפעולות ממשלת ישראל בעזה, בגדה המערבית ובאזורים נוספים”.
“ישראל תקבל מנוף השפעה על מערכות הנשק האמריקניות”
במוקד המחלוקת עומדים שני סעיפים בהצעות חוק הביטחון של הסנאט ובית הנבחרים, הקוראים להקמת יוזמה חדשה לשיתוף פעולה טכנולוגי ביטחוני בין ארצות הברית לישראל, תחת השם United States-Israel Defense Technology Cooperation Initiative.
היוזמה נועדה להרחיב ולהאיץ את שיתוף הפעולה בין המדינות בתחומים הכוללים שיתוף טכנולוגיות, ייצור משותף של מערכות נשק, מחקר ופיתוח ביטחוני, בינה מלאכותית, סייבר, מערכות אוטונומיות, טכנולוגיות קוונטיות וביוטכנולוגיה. אלא שלטענת הסנאטורים, דווקא שיתוף הפעולה הזה עלול ליצור תלות אמריקנית בישראל ולהעביר לידי ירושלים השפעה על טכנולוגיות צבאיות רגישות.
“ההסכמים והפרויקטים שהסעיפים הללו מבקשים לקדם מאיימים על האינטרסים הביטחוניים הלאומיים של ארצות הברית, בכך שהם מעניקים לישראל מנוף השפעה על מערכות נשק אמריקניות ועל טכנולוגיה צבאית”, נכתב במכתב.
הסנאטורים הציגו כדוגמה את הסכם הייצור המשותף הקיים בתחום ההגנה מפני טילים. לטענתם, ממשלת נתניהו כבר ניצלה את ההסכם עם ארצות הברית כדי למנוע העברת סוללות כיפת ברזל אמריקניות לאוקראינה, למרות עמדתה של ארצות הברית.
לטענת החותמים, הרחבת שיתוף הפעולה הטכנולוגי עלולה להעמיק עוד יותר את התלות, משום ששילוב טכנולוגיות ישראליות בתעשייה הביטחונית האמריקנית יהפוך שינויים עתידיים במדיניות הביטחון של ארצות הברית ליקרים או לקשים יותר לביצוע.
הם הדגישו כי ארצות הברית אינה חולקת, ובוודאי שאינה מייצרת במשותף, חלק גדול מהטכנולוגיות הרגישות הללו אפילו עם בעלות בריתה הקרובות ביותר, לרבות חברות נאט”ו ומדינות שעימן חתמה על בריתות הגנה. לדבריהם, הנשיא דונלד טראמפ יכול לבחור לקדם הסכמים חדשים עם ישראל לפי שיקול דעתו, אך אין הצדקה לכך שהקונגרס יחייב בחקיקה הרחבה של שיתוף הפעולה הביטחוני.
הביקורת על נתניהו: “המלחמה באיראן הייתה אסון אסטרטגי”
חלק משמעותי מהמכתב מוקדש לביקורת ישירה על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל ניסיונו לשנות את אופי היחסים הביטחוניים בין שתי המדינות.
הסנאטורים ציטטו מכתב ששלח נתניהו לחבר בית הנבחרים הרפובליקני מרלין סטוצמן, שקידם החלטה התומכת ביוזמה דומה להרחבת שיתוף הפעולה. “שמחתי לקבל את הצעת ההחלטה שלך בקונגרס התומכת בתוכנית שלי לשנות את מסגרת שיתוף הפעולה הביטחוני בין ארצות הברית לישראל מסיוע לשותפות”, כתב נתניהו, לפי המכתב.
הסנאטורים טוענים כי מאחורי המעבר שמקדם נתניהו ממודל של סיוע ביטחוני למודל של שותפות טכנולוגית עומד ניסיון להרחיק את שיתוף הפעולה מהמסלולים המסורתיים והמוכרים, כמו תוכניות המימון הצבאי האמריקניות ומכירת אמצעי לחימה. לטענתם, המנגנונים החדשים יהיו שקופים פחות, יגבירו את השפעתה של ישראל על וושינגטון ויעמיקו את התלות האמריקנית בטכנולוגיה ישראלית.
המכתב כולל גם מתקפה חריפה על מדיניות נתניהו כלפי איראן. “הדבר בעייתי במיוחד לאחר שראש הממשלה נתניהו התפאר בכך שניסה לפתוח במלחמה עם איראן במשך 40 שנה”, כתבו הסנאטורים.
הם הוסיפו כי “המלחמה הזאת התבררה כאסון אסטרטגי עבור ארצות הברית, וככזו שמנוגדת לאינטרסים האמריקניים”. מדובר בעמדתם של הסנאטורים החתומים על המכתב, ולא בקביעה רשמית של הממשל האמריקני.
התנגדות לחובה להרחיב שיתוף מודיעין עם ישראל
הסעיף השלישי שהסנאטורים מבקשים להסיר נוגע ישירות לשיתוף המודיעין בין שתי המדינות. מדובר בסעיף 618 בחוק הרשאות המודיעין לשנת 2027, שנכלל בהליך החקיקה של חוק תקציב הביטחון. לפי המכתב, הסעיף מחייב את הרשות המבצעת להרחיב ולשפר את שיתוף המודיעין עם ממשלת ישראל, ואף קובע שלא ניתן יהיה להשעות, לצמצם או להגביל באופן מהותי את שיתוף המידע.
הסנאטורים מזהירים כי משמעות הסעיף היא הגבלת יכולתו של נשיא ארצות הברית להורות על צמצום שיתוף המודיעין עם ישראל, גם במצבים שבהם הדבר נחוץ להגנה על הביטחון הלאומי האמריקני. “הסעיף יקשור את ידיו של הנשיא וימנע ממנו להגביל את שיתוף המודיעין עם ישראל, גם כאשר הדבר עשוי להיות הכרחי להגנה על הביטחון הלאומי של ארצות הברית”, כתבו. לדבריהם, מדובר בהצעה “חסרת אחריות”, במיוחד לנוכח דיווחים פומביים הנוגעים לפעילות מודיעין נגדי של ישראל.
הסנאטורים טענו כי סוכנות מודיעין ההגנה האמריקנית (DIA) העלתה לאחרונה את הערכת איום הריגול הנגדי הנשקף מישראל לרמה הגבוהה ביותר. המכתב אינו מציג אסמכתה נוספת לטענה זו. ההתנגדות אינה מופנית לעצם קיומו של שיתוף מודיעין בין שתי המדינות, אלא לחקיקה שתחייב את הרחבתו ותגביל את יכולתו של הממשל לשנות את היקפו בעתיד.
הדרישה מהקונגרס: להסיר את שלושת הסעיפים
בסיום המכתב קוראים הסנאטורים להנהגת הקונגרס להסיר מהנוסח הסופי של חוק תקציב הביטחון את סעיפים 1217 ו־219, הנוגעים לשיתוף פעולה טכנולוגי וייצור ביטחוני משותף, ואת סעיף 618, העוסק בשיתוף מודיעין. “מכל הסיבות הללו, אסור לנו לחייב בחוק הרחבה של ייצור ביטחוני משותף או דרישה להגדיל את שיתוף המודיעין עם ממשלת ישראל”, כתבו.
הפנייה חושפת מחלוקת בנוגע לעתיד היחסים הביטחוניים בין ארצות הברית לישראל. בעוד ההצעות הנדונות בקונגרס מבקשות לעגן בחקיקה שיתוף פעולה הדוק יותר בתחומי הביטחון, הטכנולוגיה והמודיעין, הסנאטורים החתומים על המכתב מזהירים כי התחייבויות כאלה עלולות לצמצם את עצמאותה של וושינגטון בהחלטות ביטחוניות עתידיות.
המכתב אינו קורא לניתוק היחסים הביטחוניים עם ישראל או להפסקה מוחלטת של הסיוע האמריקני, אלא מבקש למנוע את הרחבתם באמצעות הוראות חקיקה מחייבות.
במרכז המחלוקת עומדת השאלה אם ארצות הברית צריכה להעמיק את השותפות הביטחונית עם ישראל באמצעות מנגנונים קבועים לטווח ארוך, או לשמור בידי הממשל את האפשרות לבחון מחדש את שיתוף הפעולה בהתאם להתפתחויות המדיניות והביטחוניות באזור.
בימים שישראל משלימה עם הצורך להפחית את הסיוע הצבאי הכלכלי, יש מי שמבקשים לקצץ גם את את השאיפות שיביאו את ישראל לכדי שותפה ממשית של ארה״ב. קרי מבת ברית לשותפה.