חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית), יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת היוצאת, לא מבזבז זמן: מיד לאחר השבעת הכנסת ה-26 היום (שלישי), הניח רוטמן מחדש על שולחן הכנסת יותר מ-85 הצעות חוק שיזם, יותר מ-20 מהן עוסקות במערכת המשפט ובמערכת אכיפת החוק. מרבית ההצעות בתחום זה נכללות בתוכנית "חוק וצדק", שאותה קידם בכנסות האחרונות.
בין היוזמות שהגיש מחדש נמצאות הצעות חוק מרכזיות במסגרת הרפורמה המשפטית, ובהן פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הגבלת הביקורת השיפוטית על חוקי הכנסת, שינוי אופן מינוי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה והחזרת מנגנון חסינות חברי הכנסת שהיה נהוג עד שנת 2005.
שלוש מההצעות המרכזיות כבר עברו קריאה ראשונה בכנסת ה-25 והיו בהליכי הכנה לקריאה שנייה ושלישית. הראשונה היא הצעת חוק-יסוד: סמכות חקירה והעמדה לדין; השנייה היא הצעת חוק-יסוד: השפיטה, העוסקת בביקורת שיפוטית על תוקפם של חוקים; והשלישית היא הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי, שנועדה להסדיר את מינוי בעלי התפקידים, כהונתם וסמכויותיהם בעקבות פיצול התפקיד.
על הצעת החוק העוסקת בפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה חתומים, מלבד רוטמן, 16 חברי כנסת נוספים, בהם חנוך דב מלביצקי, יצחק קרויזר, אריאל קלנר ואלי דלל.
הגבלת סמכויות בג"ץ ושינויים בהליך הפלילי
שבע הצעות חוק נוספות עברו דיון מוקדם במליאת הכנסת הקודמת והתקדמו לשלב ההכנה לקריאה ראשונה בוועדה. בין ההצעות נמצאת הצעת חוק-יסוד: ההתגברות, שלפיה רק בית המשפט העליון, בהרכב מלא של כלל שופטיו ובהחלטה פה אחד, יוכל לפסול חוק של הכנסת.
הצעה נוספת מבקשת לקבוע כי תקנות סדרי הדין יוסדרו בחוק או באישור ועדה של הכנסת. לצידה הוגשה הצעת חוק-יסוד שתעניק למדינה זכות ערעור על זיכוי בהליך פלילי, וכן הצעה להגבלת משך החקירה המשטרתית והטיפול בתיק בידי התביעה עד להגשת כתב אישום.
יוזמה אחרת נועדה לאפשר מינוי תובע חיצוני לחקירת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, במטרה למנוע ניגוד עניינים. הצעה נוספת מבקשת לקבוע כי הרכבי הדיון בבית המשפט העליון ייקבעו באמצעות מחשב, ללא מעורבות אנושית.
בנוסף, הצעה המחייבת פרסום פסקי דין בענייני משפחה תוך השמטת פרטים מזהים של בעלי הדין כבר אושרה בוועדת החוקה של הכנסת הקודמת לקריאה ראשונה, אך טרם הובאה להצבעה במליאה.
שינוי מעמד היועצים המשפטיים והחזרת החסינות
לצד ההצעות שכבר התקדמו בהליכי החקיקה בכנסת הקודמת, הניח רוטמן מחדש שורה של הצעות נוספות שטרם עברו דיון מוקדם במליאה.
בין ההצעות נמצאת יוזמה להגבלת זכות העמידה בעתירות לבג"ץ, וכן הצעה להפוך את תפקיד היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון של השרים הממונים. הצעה אחרת מבקשת להחזיר את מנגנון חסינות חברי הכנסת שהיה נהוג עד שנת 2005.
בתחום המשפט הפלילי כוללות היוזמות הצעה לביטול עבירת הפרת האמונים הכללית והצעה למחיקת הוראת הפרשנות התכליתית מחוק העונשין.
הצעה נוספת מבקשת להאריך לשלוש שנים את תקופת הצינון של בכירים במשרד המשפטים המבקשים להתמנות לשופטים בבית המשפט העליון. על הצעה זו חתומים לצד רוטמן גם חברי הכנסת משה גפני, ינון אזולאי ואמיר אוחנה.
הנחתן המחודשת של ההצעות מסמנת את כוונתו של רוטמן להמשיך לקדם בכנסת ה-26 את שינויי החקיקה במערכת המשפט שבהם עסק בכנסת הקודמת. עם זאת, עצם הגשת ההצעות מחדש אינה מבטיחה את המשך קידומן מהשלב שאליו הגיעו בכנסת ה-25.