כמעט עשרה חודשים חלפו מאז הכריזו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת התחבורה מירי רגב על חידוש הטיסות מקריית שמונה למרכז הארץ ובחזרה, אך המטוסים עדיין לא ממריאים, וגם מועד הטיסה הראשונה אינו ידוע. מאחורי ההכרזות החגיגיות מתבררים פערים משמעותיים בין ההבטחות לבין ההיערכות להפעלת הקו, ובהם קשיים תפעוליים, סוגיות אבטחה שטרם הוסדרו ומחסור בתקציב.
בתחילת פברואר התקיימה בקריית שמונה ישיבת ממשלה חגיגית, שלאחריה הציגו נתניהו ורגב את חידוש הפעילות במנחת בעיר כבשורה לתושבי הצפון. על פי ההצהרות, הטיסות היו אמורות לקצר את הדרך מאצבע הגליל למרכז הארץ לכ-40 דקות בלבד. אלא שכבר למחרת ההכרזה חשפנו בוואלה כי החלטת הממשלה עסקה בשלב הראשון בבדיקת היתכנות בלבד, וכי שאלות מרכזיות הנוגעות להפעלת הקו נותרו ללא מענה.
אחד החסמים המשמעותיים הוא יעד הנחיתה במרכז הארץ. בעבר, כאשר פעלו טיסות סדירות מקריית שמונה, הן נחתו בשדה דב בתל אביב. מאז נסגר שדה דב, והחלופה המתוכננת היא נמל התעופה בן גוריון, שבו טיסות הפנים מופעלות דרך טרמינל 1.
אלא שהנחיתה בטרמינל 1 עלולה לפגוע משמעותית ביתרון הזמן של הטיסה. הנוסעים יידרשו להגיע מראש למנחת בקריית שמונה לצורך בידוק, ולאחר הנחיתה בנתב"ג לעבור מטרמינל 1 לטרמינל 3, שבו נמצאת תחנת הרכבת לתל אביב. המעבר בשאטל בין הטרמינלים, כולל זמן ההמתנה, מוערך ב-20 עד 35 דקות, ואליו יש להוסיף את ההמתנה לרכבת ואת הנסיעה עצמה.
משמעות הדבר היא שהטיסה, שאמורה הייתה להציע חלופה מהירה לנסיעה ברכב פרטי, עלולה לאבד חלק ניכר מיתרונה. כדי להפוך את הקו לאטרקטיבי עלתה דרישה לאפשר המראות ונחיתות באמצעות טרמינל 3 עצמו, אך מדובר בפתרון מורכב מבחינה תפעולית עבור טיסות פנים. גם סוגיית עלויות האבטחה עדיין לא הוסדרה.
הפער התקציבי: 21 מיליון שקלים להפעלה רציפה
לצד הקשיים התפעוליים, גם המימון להפעלת הקו רחוק מלהיות מובטח. בהחלטת הממשלה מפברואר הוקצו 200 אלף שקלים לבדיקת ההיתכנות, ונקבעה אפשרות להקצות עד 10 מיליון שקלים נוספים בשנת 2026, בכפוף לממצאיה. אלא שעל פי בדיקות תכנוניות שנערכו עם גורמי המקצוע ורשות התעופה האזרחית (רת"א), הפעלה ממשית ורציפה של הקו מצריכה תקציב של כ-21 מיליון שקלים.
חלק מרכזי מהסכום נועד לסבסוד מחירי הכרטיסים לתושבי קו העימות. על פי התחשיבים, העלות בפועל של כרטיס טיסה צפויה לעמוד על 220 עד 230 שקלים. כדי שהתושבים יוכלו לרכוש כרטיס במחיר נגיש של כ-100 שקלים, יידרש סבסוד ממשלתי בהיקף של כ-14 מיליון שקלים.
מודל דומה כבר מיושם עבור תושבי אילת וחבל אילות, הזכאים לטיסות מסובסדות למרכז הארץ במחיר של 99 שקלים לכיוון, בשל הריחוק הגיאוגרפי והיעדר חלופות תחבורתיות מהירות.
אולם גם אם יימצא מענה לפער התקציבי, נותרה בעיה נוספת: החלטות הממשלה שהתקבלו עד כה מתייחסות לתקצוב לשנת 2026 בלבד. ללא התחייבות תקציבית רב-שנתית, הפעלת הקו עלולה להיות תלויה מדי שנה באישור תקציבי מחודש, באופן שיקשה להבטיח את המשכיות השירות.
כך, כמעט עשרה חודשים לאחר ההכרזה על חידוש הטיסות, תושבי קריית שמונה ואצבע הגליל עדיין אינם יודעים מתי יוכלו לעלות על טיסה למרכז הארץ, כמה יעלה הכרטיס והאם השירות, כשיחל לפעול, יוכל להתקיים לאורך זמן.