חברות וחברי סגל באוניברסיטת תל אביב קוראים היום (שלישי) להנהלת האוניברסיטה לפעול לבחינה מחודשת של ההחלטה - להותיר לפרסום את שמו של פרופסור אמריטוס שהורשע בבית הדין המשמעתי בהטרדה מינית ובהתנהגות שאינה הולמת איש סגל אקדמי.
בגילוי הדעת שהגיע לוואלה, הם מותחים ביקורת על כך שבתום שנתיים ממועד מתן גזר הדין יוכל הפרופסור לשוב להנחות סטודנטים, אף שזהותו נותרת חסויה. חברי הסגל כתבו כי מהכרעת הדין ומגזר הדין עולה תמונה של פגיעה מתמשכת בסטודנטיות, בחוקרות ובעובדים. לדבריהם, בית הדין קבע כי עדויות המתלוננות מהימנות, דחה את טענת הפרופסור כי מדובר בקנוניה נגדו וקבע כי מעשיו גרמו נזק כבד למתלוננות ולאוניברסיטה.
חברי הסגל ציינו כי גילו המתקדם היה השיקול שהכריע בשאלת הפרסום, כלשון בית הדין, "אם כי מעט בדוחק". באשר להמשך ההנחיה, כתבו כי בית הדין קבע ש"נוכח אופי העבירות, ראוי להגביל לתקופה מסוימת את הימצאות הנתבע בעמדת-מרות" ההגבלה נקבעה לשנתיים ממועד מתן גזר הדין.
"חובתה של האוניברסיטה להגן על תלמידיה"
חברי הסגל טוענים שהשילוב בין חיסיון השם לבין האפשרות לשוב להנחות מקשה על סטודנטים לקבל החלטה מושכלת בבחירת מנחה. "חובתה של האוניברסיטה להגן על תלמידיה ולאפשר להם לקבל החלטה מושכלת באשר להנחיה אקדמית", כתבו. לדבריהם, להחלטה על פרסום השם יש משמעות מיוחדת כשמדובר בהרשעה על פגיעה במי שהיו כפופים לסמכותו של חבר הסגל.
במכתב מתחו חברי הסגל ביקורת גם על המשקל שניתן, לדבריהם, לתרומתו המדעית של הפרופסור בקביעת העונש. "מצוינות אקדמית אינה יכולה לשמש נסיבה מקלה בהטרדה מינית או בהתעמרות", כתבו. לטענתם, התחשבות בהישגים מדעיים בענישה במקרים כאלה עלולה להעניק יחס מועדף לבעלי מעמד דווקא כשהפגיעה נעשתה במסגרת יחסי מרות.
לצד הבקשה לבחון מחדש את החיסיון במקרה הזה, חברי הסגל קוראים לאוניברסיטה לקבוע מדיניות שלפיה הישגים מדעיים ומוניטין אקדמי לא ישמשו שיקול להקלה בענישה במקרים של הטרדה מינית והתעמרות במסגרת יחסי מרות. הם מבקשים גם לקבוע כללים עקביים לפרסום החלטות משמעתיות, שיביאו בחשבון את זכותה של הקהילה האקדמית לדעת ואת פרטיותם ורצונם של נפגעות ונפגעי העבירה.