כמו חיה פצועה

לא ברור לי אם מדובר בהחלטה מלמעלה (הוראה ישירה מצד גורמים מדיניים להתחיל לדבר במושגים של הישגים וניצחון, כולל פרופסור זיסר שתהה האם נסראללה יחגוג את יום הולדתו הקרב), או לקיחת אחריות אישית, אבל הטונים האופטימיים שהופיעו לפתע בגון קולם ובדבריהם, היו נשמעים - נוכח התמונות שחלקו אתם את המסך – מעט תמוהים.

2. מסיבות עיתונאים זה שעמום איום ונורא וזו שערך חיל האוויר אמש, לא היתה שונה מהרגיל. הסבר קצר על למה לא בטוח שאנחנו אחראים על מה שהיה בכפר כנא (על פי האנלוגיה הזו, שטוענת שהמבנה קרס רק מספר שעות לאחר ההפגזה שלו, גם קריסת התאומים היא לא בוודאות תוצאה של כניסת המטוסים בתוכם וגם את הסיפור הזה צריך לחקור), קצת שאלות, שבהן רמי הדרג הצבאי בזים לעיתונאים שלא התקדמו כמוהם בתוך הארמיה ("אני הסברתי קודם בבהירות") והקרנת סרטים שמגבים את דבריהם באופן סתום למדי ("אי אפשר לראות בבירור את המשגר נכנס לכפר בגלל העננים, אבל הוא נכנס לשם").

זה נכון וראוי שחיל האוויר יקיים מסיבת עיתונאים ביום קשה כמו אתמול, אבל איך זה שבמקום תשובות, מסיבות עיתונאים תמיד מפזרות ערפל חמקמק ומובילות אותנו ליותר תהיות משהיו לנו קודם?

3. את השיטתיות הזו למדנו כבר מהתנהלות צה"ל בשטחים, שם בכל עת של תקלה נמסרת הודעה כי "צה"ל חוקר את האירוע". בד בבד נמסרת לתקשורת גרסה שסותרת/לא סותרת את הטענות שכנגדינו, על מנת להעניק תחושת מוסריות מופרכת לאזרחים, שהנה, ייתכן (אנחנו עדיין בודקים) ומאשימים אותנו שוב על לא עוול בכפינו. תוצאות החקירה, מיותר לציין, לעולם אינן מגיעות במלואן.

כל עוד הציבור יכול לנשום לרווחה וללכת לישון בלילה, כשקיים ספק לגבי אחריותו למה שקרה אמש, התקשורת ממשיכה לשרת נאמנה את הממשל ולהעמיק את הפער שקיים בין הציבור הישראלי לבין ההתרחשות האמיתית.

4. זה הזכיר לי שני מערכונים של "החמישייה הקאמרית". הראשון הוא זה בו רמי הויברגר משחק את הרמטכ"ל במסיבת עיתונאים, שהופכת לאשכרה מסיבה. גם בשני מככב הויברגר. מדובר במערכון שנכתב והוקרן בזמן אמת, ומתייחס ישירות להפצצת חיל התותחנים את כפר כנא, לפני עשר שנים. הויברגר מישיר מבטו למצלמה ומדבר על חוסר האנושיות של שמעון פרס, שלמרות ההרג העצום, לא הזיז שום שריר בפניו ואפילו לא מצמץ. "איזה מן בן אדם זה", הוא אומר "שלא מפגין שום רגש אחרי מקרה שכזה. מאה ערבים מתו. תראה קצת שמחה!".

5. לא "ארץ נהדרת", לא "מועדון לילה" ולא "רצועת הביטחון" הצליחו לייצר בינתיים רגע מכונן כזה למלחמה הנוכחית. ל"נהדרת" היה את החיקוי של אסי כהן לדייויד ברוזה, אבל זה בעיקר מושא החיקוי, ופחות המצב. כעושים ספירת מלאי, אז מפה לשם, בין כל תכניות ההומור והבידור שאמורות לנשוך את המצב, אפשר למצוא שלוש חמישיות קאמריות – דב נבון ב"נהדרת", שי אביבי ב"רצועת הביטחון" (שנראית ממש רע) והויברגר ב"מועדון לילה". תוסיפו את קרן מור, שגם עושה חשבון בבנק לאומי וגם מופיעה בשידורים החוזרים של "קצרים" ואת מנשה נוי שמדי פעם מבליח ב"הרצועה", וקיבלתם הרכב מלא ומפוזר. הוויכוח העתיק, לגבי מי מהם המוכשר ביותר, נפתר כעת באופן סופי – הכותבים.

6. חברה הסבה את תשומת לבי אמש לבאנר הקטן בישראל 10, שסופר את ימי הלחימה עד כה. בינתיים הספירה הזו עוד נראית הגיונית, אבל נדמה שמישהו שם לא לקח בחשבון את האפשרות, שייתכן ולהלחימה הזו תמשך, נניח 264 יום. מה יהיה בגורלו של הבאנר אז?