נולד בטאברוגי שבפלך קובנה. קיבל חינוך תורני. הוסמך לרבנות. רכש בכוחות עצמה את השפה הגרמנית והרוסית. רכש השכלה כללית. ב-1875 השתקע בוורשה. החל מגיל צעיר לפרסם מאמרים בעיתונות העברית. לאחר פרעות 1881 ("הסופות בנגב") חשב שעל היהודים להגר לארצות הברית ואולם ב-1882 הצטרף לתנועת חיבת ציון. ממיסדי אגודת חיבת ציון בוורשה. אחד האישים הבולטים בתנועת ציון. מיוזמי ועידת קאטוביץ ב-1884 התמנה לאחד מראשי חיבת ציון. מאז שנות השבעים עסק בפעילות ספרותית ופובליציסטית ענפה. פרסם מאות מאמרים ומספר מונוגרפיות על אישים יהודיים. ערך את הקבצים "כנסת ישראל" ו"אחיאסף". חבר מערכת העיתונים המליץ והצפירה.מתרגם הספר "דברי ימי ישראל" לצבי גרץ. הצטרף לתנועה הציונית, ואולם התנגד לדרכו המדינית של הרצל.ב-1905 עבר לעיר פרנקפורט על נהר מיין מחמת מצוכלכלית ואולם גם שם חי בעוני.