(לחצו על התמונות להגדלה)
זאת קלישאה, אבל גרנט מוריסון הוא הגאון המטורף של עולם הקומיקס. מוריסון הבריטי פרץ לעולם הקומיקס האמריקאי כשקיבל לידיו דמות לא מוכרת במיוחד בשם "Animal Man. במהלך השנתיים בהן כתב מוריסון את הסדרה, הוא ניתץ כל כלל אפשרי, שבר את הקיר הרביעי כשגיבורו פנה לקוראי הקומיקס, התייחס למציאות בתוך הקומיקס שבתוך המציאות, ובאופן כללי פוצץ לקוראיו את המוח. משם הוא עבר לכתוב את "Doom Patrol", סדרה על קבוצה די נידחת של גיבורי על, שגם אותה הפך לסדרה שבה "כל דבר" יכול לקרות, כולל הרפתקאות בתוך ציורים, וקרבות פילוסופיים כנגד קבוצת רשעים בשם אחוות הדאדא. לאחר שלוש השנים שלו בסדרה, מוריסון היה כוכב, והוא קיבל לידיו את "The Invisibles", סדרה מקורית לגמרי בליין החדש של חברת DC, ורטיגו, ליין שנועד לקוראים בוגרים יותר, והעניק לכותביו חופש פעולה רב.
The Invisibles (הבלתי נראים) היתה, מצד אחד, אחת הסדרות הקשות ביותר לקריאה. מצד שני היא גם הייתה אחת המבריקות ביותר שנכתבו אי פעם. חרקי ענק ממימד אחר, מזימות, ארגונים סודיים בתוך ארגונים חשאיים שבתוך ארגונים פיקטיביים. במשך כל הסדרה, לא היתה דמות בלתי נראית אחת, אבל כן היה מדע בדיוני מבריק, חתרני, גאוני.
לאחר מכן, קיבל מוריסון לידיו את אחת מסדרות הדגל של DC, שירדה באותה תקופה מגדולתה JLA, ליגת הצדק של אמריקה. מוריסון התגלה ככותב מצוין גם של סיפורי גיבורי על סטנדרטיים יותר, ולמרות שעדיין היו לו רעיונות גדולים, הוא הצליח למתן את כתיבתו (יחסית, הוא עדיין לא היה מסוגל להשתחרר מחרקי הענק הארורים שלו), ובמידה רבה החיה את ליגת הצדק. משם חצה את הקווים למארוול וקיבל לידיו את סדרת הדגל של ההוצאה האקס מן. גם כאן ניכר מגע הקסם של מוריסון, שהחזיר לסדרה מרץ ועזות יצירתית שלא נראו בה מזה שנים. הוא לקח את אופרת הסבון הדלוחה והפך אותה לסדרה מבריקה. כבר בשלושת הגיליונות הראשונים שלו בסדרה הראה מוריסון את רצינות כוונותיו, כשהרג את רוב המוטאנטים בעולם של מארוול ברגע אחד.
כיום פותח מוריסון פרויקט שאפתני במיוחד, שוב בחברת DC. שבע מיני סדרות בנות ארבעה גיליונות, לכאורה לא קשורות, שאמורות לספר סיפור אחד ענק. כמו בסדרות הראשונות שלו, הוא שוב לוקח דמויות מינוריות ועלומות, ותוחב אותן למרכז הבמה. מבין "שבעת החיילים" שלו, רק שתיים הן דמויות שאי פעם היו מרכזיות בעולם של DC: זאטאנה המכשפה ו-Mister Miracle. כל השאר The Guardian, Klarion the Witch Boy, Shining Knight, Bulleteer, ופרנקנשטיין (כן, פרנקנשטיין), הן דמויות שוליות להפליא. לאחר גיליון פתיחה מבריק (עם חרקים ענקיים, כמובן), בו הופקד על האמנות ג'"ה ויליאמס המבריק (האמן של סדרת פרומיתיאה של אלן מור), באו הגיליונות הפותחים של זאטאנה (עם רייאן סוק על האמנות), Guardian (קמרון סטיוארט המעולה, אחד האמנים המגוונים והמבריקים ביותר בעולם הקומיקס), Klarion the Witch Boy (פרייזר אירווינג) ושני הגיליונות הראשונים של Shining Knight (עם סיימון ביאנקי). כמובטח, אין עדיין קשר נראה לעין בין הסדרות. אבל יש אביר מקמלוט שנפל בזמן ללוס אנג'לס, חייל מובטל שהפך לגיבור בשירות עיתון יומי, מכשפה רבת עוצמה בדיכאון שחושבת שהעולם עומד להיחרב, ונער מכושף שנמלט ממימד אפל ותת קרקעי בחיפוש אחר עולם טוב יותר. אנחנו רק בהתחלה של הסיפור, שיסתיים באפריל 2006.
אם אתם רוצים משהו קצת יותר שאפתני, קצת יותר מוזר, הרבה יותר מבריק מרוב הקומיקסים העוסקים בגיבורי על למיניהם, קנו את הגיליונות הראשונים של שבעה חיילים. בהתחלה לא תבינו כלום, אבל הניסיון אומר שהמאמץ ישתלם.
