הפנים והשמות: סיפורם של 10 אמנים ואנשי תרבות שנפלו במלחמת עזה

יהב וינר, קולנוען ושחקן בן 37, נרצח ב-7 באוקטובר בכפר עזה, שם נולד. וינר, בעלה של הזמרת והשחקנית שי-לי עטרי, כתב וביים בין השאר את הסרטים הקצרים "הילד", "שלוש נשימות", המספר על אישה המדמיינת את בעלה המת בו הוא משחק עם עטרי בתפקידים הראשיים, "Faith" ו"דבר אינדיאני" בו גם שיחק. כמה מסרטיו זכו בפרסים בפסטיבלים בחו"ל. ארבעה חודשים לפני מותו צילם את סרטו הראשון באורך מלא, "הגדת קיבוץ". הוא שיחק בהבימה, בתיאטרון הקיבוץ ובסרט "היום שאחרי לכתי" של נמרוד אלדר. הוא נרצח כחודש לאחר הולדת בתו.

יותם חיים, מתופף בן 28, נחטף מביתו בכפר עזה ב-7 באוקטובר. באירוע טרגי ב-15 דצמבר נורה למוות על ידי צה"ל ביחד עם שני חטופים נוספים, אלון שמריז וסאמר טלאלקה, כשהם ללא חולצות ועם דגל לבן. חיים היה מתופף להקת Persephore. בערב ה-7 באוקטובר היה אמור להשתתף בפסטיבל מטאל בתל אביב. לאחר שפרצה המתקפה באותה שבת בבוקר, הוא כתב בווטסאפ למשפחתו: "כוסאוחתק, לא נגיע להופעה שלנו בתל אביב בגלל החמאסניקים".

שאול גרינגליק, מוזיקאי בן 26 מרעננה, נפל כקצין קרבי מגדוד 931 בחטיבת הנח"ל ב-26 בדצמבר. כשפרצה המלחמה גויס למילואים, וכשיצא לאפטר הגיע במדים לאודישן של "הכוכב הבא" והרטיט את הלב כשביצע גרסת כיסוי לשיר "עטלף עיוור" של חנן בן ארי. כחודש לאחר מכן נפל ברצועת עזה. עיתונאי וואלה, עמית סלונים, פגש את גרינגליק במקרה, כחודש וחצי לפני מותו, במחנה הפליטים שאטי ברצועת עזה, צילם אותו שולח ד"ש למשפחתו, אומר "אוהבים אתכם" וסימן "לב" למצלמה. לאחר מכן ביקש מסלונים להתקשר לאמא שלו ולהגיד לה שהוא בסדר.

תמר סמט, בת ה-20 מפרדס חנה, חלמה להיות מוזיקאית, שרה וניגנה בצ'לו. היא נסעה למסיבת הנובה עם לאור אברמוב, בנו של די־ג'יי "דרוויש" (דוד אברמוב), והם נרצחו במיגונית סמוכה למסיבה. לאחר מותה יצא השיר "איך שרפתי גשר" שבו גם הלחינה את קטע הצ'לו. השיר נכתב והולחן על ידי חברה בן רונן, שנלחם בעזה ונפצע בפעילות מבצעית. הוא כולל את המילים "שוב זה קרה, עשיתי טעות ואין דרך חזרה".

גיא אילוז בן ה-26 מרעננה היה מוזיקאי, גיטריסט וטכנאי הסאונד של להקת היהודים, ועבד גם עם שלום חנוך ומתי כספי. הוא נחטף ממסיבת הנובה ברעים, והספיק לעשות שיחת טלפון אחרונה לאביו, שבה אמר "ירו בי, חטפתי כדור. אבא, אני רק רציתי להגיד שאני אוהב אותך". ב-1 בדצמבר משפחתו קיבלה הודעה על כך שנרצח בשבי.

די ג'יי מתן (קידו) אלמלם, בן 42, תיקלט במסיבת הנובה. אחותו סיפרה לעיתון הארץ כי גילתה שבזמן שמחבלים הגיעו למתחם המסיבה, קידו התמקד בסיוע למבלים במקום. קידו בלט בסצנת הטראנס הישראלית, קיים הופעות רבות בארץ ובעולם - בין השאר במקסיקו, ברזיל, הודו ויפן, שבה גם חי במשך תקופה, וניהל במות הפסטיבלים גדולים. קידו היה גם פעיל בתנועת "תנו צ'אנס לטראנס". בהלווייה שלו הושמעה מוזיקת טראנס.

ענר אליקים שפירא בן ה-22 היה מוזיקאי ויוצר - וגם לוחם בפלוגת הנ"ט בחטיבת הנח"ל. חודש לפני סיום שירותו הסדיר, הגיע במסגרת חופשת שבת למסיבת הנובה. עם תחילת הטבח של מחבלי החמאס, מפקדו התקשר אליו והזעיק אותו למוצב סופה. בדרכו לבסיס, בעקבות ירי לעברו, עצר ונכנס למיגונית שבצומת הכניסה לרעים, שבה שהו כ-30 אנשים. על פי עדויות הניצולים, שפירא הרגיע את הצעירים וניסה להזמין כוחות סיוע. כשמחבלי החמאס הקיפו את המיגונית והטילו עליה רימוני יד, שפירא עצר אותם וזרק אותם בחזרה החוצה. לאחר שבלם שבעה רימונים, והציל חיים, הרימון השמיני התפוצץ בידו והרג אותו. שפירא ניגן בפסנתר מגיל שש ואהב מוזיקה אלקטרונית. לאחר מותו, הוציאה משפחתו EP (מיני אלבום) הכולל "מבוא לענרכיזם", הכולל שישה שירים שכתב, הלחין והקליט. עם צאת האלבום, יצא גם הסינגל "שנאת אחים" שבו משתתף לצד ההקלטה של שפירא גם שאנן סטריט (הדג נחש), שהוסיף בית חדש לשיר לאחר מות שפירא, הכולל את השורה "אלוהים ככה אומרים רוצה ת'טובים ביותר אצלו".

ליאור ויצמן בן ה-32, שנולד וגדל בשדרות, אהב מוזיקה מנעוריו, ניגן בגיטרה קלאסית, גיטרה אקוסטית וסינתיסייזרים. הוא למד לתואר ראשון במגמת הלחנת מוזיקה ועיצוב פסקול לסדרות במכללת ספיר, ועיצב פסקול לסרטי סטודנטים ולסרטי תדמית. הוא בין השאר שימש כסאונדמן בסדרה "פאודה". ב-7 באוקטובר יצא לרכיבת אימון באופניים באיזור שדרות, ולאחר מתקפת החמאס נתקל בכביש 34 בחוליית מחבלים שירו בו. הוא הותיר אחריו אישה ובן.

איש צוות נוסף של הסדרה "פאודה", שעבד בהפקתה ונהרג במלחמה הוא רס"ר (מיל') מתן מאיר, בן 38 מאודם, לוחם בגדוד 697 מחטיבה 551. הוא נפל בעת לחימה באיזור בית חאנון שבצפון רצועת עזה. על פי גורמים צבאיים, חמישה חיילי המילואים נפלו במהלך סריקת מבנה וחיפוש אחר פיר מנהרה. במהלך הפעולה, התרחש פיצוץ גדול שגרם לקריסת חלקים מהמבנה על הלוחמים. בעמוד האינסטגרם הרשמי של "פאודה" ספדו למאיר: "כל השחקנים והצוות שבורי לב לחלוטין מהאובדן הטרגי הזה. אנו רוצים להביע את תנחומינו למשפחתו ולחבריו של מתן. שינוח על משכבו בשלום".

סמ"ר לביא ליפשיץ בן ה-20 ממודיעין מכבים רעות, היה צלם ולוחם בסיירת גבעתי. לביא אהב מאוד לצלם. במאי 2023 פתח חשבון אינסטגרם שנקרא "עד מתי - יומן תמונות", ובו העלה כמעט מדי יום תמונות משירותו הצבאי. בצילומיו הופיעו חיי היומיום בצה"ל, אך לא לחימה ומבצעים. ב־6 באוקטובר העלה ליפשיץ לעמוד האינסטגרם צילום של מבנה במוצב צבאי בשעת דמדומים. למחרת, ב־7 באוקטובר, הוא נלחם בקרב כדי להציל את תושבי קיבוץ נחל עוז. ב-31 באוקטובר נהרג מפגיעת טיל נ"ט בבניין בו שהה, במהלך קרב בצפון רצועת עזה. מצלמתו, בה תיעד את רגעיו האחרונים, נעלמה בעזה. תערוכה מצילומיו עלתה בסוף שנה שעברה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. חצי שנה לפני שנהרג כתב הספד על עצמו, על רקע כניסת הפלוגה שלו, עורב גבעתי, לפעילות ביהודה ושומרון וחשדו של ליפשיץ שזוהי תחילת מלחמת לבנון השלישית. הוא כתב בין השאר: "למקרה שאני מת, כדאי שאשאיר הוראות הפעלה או הספד כלשהו על עצמי. הרי מה שווה לחיות אם לא אזכה להספיד אף אחד".