ב-1970 מוציאים הסטוג'ס את אלבומם השני "Fun House" אלבום מעט יותר מחוספס מן הראשון אך התכנים והלחנים שלו יותר מתוחכמים.
האלבום זוכה לביקורת שלילית ואף מכר פחות עותקים מן האלבום הראשון.
איגי התמכר להירואין, הופעותיו הפכו עתה ליותר פרועות, עברו היווה הקהל מקום להופיע ממנו לא פחות מן הבמה עצמה מנגד לעיתים הוא היה קופא במקום, כשפניו משותקות בוהה ברצפת הבמה.
הלהקה החלה להתפורר, דייב אלכסנדר עזב וכשרון אשטון מחליף את הגיטרה בבס, ג'יימס ווילמסון מצטרף ללהקה כגיטריסט.
חבל ההצלה בדמותו של דיוויד בואי נכנס אל חיי הלהקה בפאתי
1972. בואי פגש במקרה את איגי פופ, בתקופה שהקריירה של בואי פרחה, הוא שם לעצמו כמטרה להציל את איגי ואת הסטוג'ס.
בעזרתו של בואי הצליחה הלהקה לחתום על חוזה הקלטות עם קולומביה רקורדס.
ב-1973 מוציאה הלהקה את אלבומה השלישי והאחרון, כשבואי מפיק אותו, "Raw Power". עקב בעיות טכניות המצלול באלבום נשמע שונה, כאילו המיקרופונים מוקמו מאחורי ספה ענקית. בואי גנז הרבה מן השירים אשר היו אמורים להיכלל באלבום, כשהוא מתכנן להוציא אותם באי.פיי בשם "I'm Sick of You", האי.פיי יצא בסופו בלייבל עצמאי של ווילימסון.
איגי החל לפתח אישיות ואגו של אמן סולו, חברי הלהקה התקשו להסתגל לשינוי ובעקבות כך ב-1974 אחרי שלושה אלבומים בלבד הלהקה מתפרקת.