שנותיה האחרונות של אמילי דיקינסון היו שנים של אבדן וחולי.
ב- 1884 אובחנה כחולת כליות, אולם אמילי עצמה האמינה שחלתה באהבה נכזבת.
החל מסוף 1884 נאלצה להעביר את ימיה בעודה ישובה על כיסא מפאת חולשתה, אולם היא המשיכה לכתוב למעט ידידיה.
לבסוף, ב- 15 במאי 1886 נפטרה המשוררת הסגפנית ממחלת הכליות, או מיגונה.