”...הנני לא כלום”

"I'm Nobody! Who are you?
Are You - Nobody - Too?
Then there's a pair of us?
Don't tell! they'd advertise - you know!

How dreary - to be - Somebody!
How public - like a Frog -
To tell one's name - the livelong June -
To an admiring Bog!"

בשיר זה ניכרת סלידתה של המשוררת מרעיון התהילה. השיר מלא בוז אל עולם הזוהר, ומבטא היטב את גישתה של דיקינסון, לפיה: "פרסום הוא מכירה פומבית של נשמת האדם", כלשונה.
ואכן, משך כל ימיה נותרה דיקינסון נאמנה למשנתה, ולא פירסמה אלא שבעה מכ- 2000 שיריה.