"Heart! We will forget him!
You and I - tonight!
You may forget the warmth he gave -
I will forget the light!
When You are done, pray tell me
That I may straight begin!
Haste! lest while you're lagging
I remember him!"
בפואמה זו ניתנת דוגמא מובהקת לפשטות המאפיינת שירתה של דיקינסון; מעין פשטות מתוקה-מרירה, טריוויאליות כמעט, ובה כמוסים העומק והאינטלקט החריף של דיקינסון.
דיקינסון לא ראתה לנכון לעטוף את שיריה במעטה של דרמה ותיאטרליות אשר אפיינו רבים מן המשוררים בני זמנה, והגישה לקוראיה שירים קצרים, קטנים, מלאי יופי והתפעמות.