פו הנער

במלאת לו שש שנים, עבר פו עם משפחתו האומנת לבריטניה, שם שהה עד 1820.

בשנת 1826 החל לימודיו באוניברסיטת וירג'יניה, אולם נאלץ לעזוב עם תום שנת הלימודים הראשונה עקב חובות כספיים שמקורם בחיבתו להימורים.

משהקיץ הקץ על דרכו האקדמית, שב פו לריצ'מונד, אך כאשר נוכח כי בהוראת אביה, התארסה אהובתו, שרה אלמירה רויסטר לגבר אחר, עזב את ריצ'מונד לטובת בוסטון.

נוכח סירובו של אביו האומן להמשיך להקצות לו משאביו, החליט פו לפרסם שירים למחייתו.
כך, ב- 1827 נתפרסם קובץ שירים ראשון של המשורר הצעיר בשם: "תימור לנג ושירים אחרים" ("Tamerlane and Other Poems").

עד מהרה, נוכח פו כי "אם אין לחם אין תורה", וחיפש לו מקור הכנסה מבטיח יותר.
בנסיון לרצות את אביו האומן התגייס ב- 1928 לצבא ארה"ב, ואף הגיע לדרגת סמל ראשון. אולם מקץ שנתיים נפטרה אמו האומנת ופו שוחרר מן השירות.

ב- 1829 פירסם קובץ שירים שני "Al Aaraaf, Tamerlane and Minor Poems".

עם תום שירותו הצבאי העביר ימים מעטים באקדמיה הצבאית בוסטפויינט (Westpoint). אולם הביא עליו סילוקו מן האקדמיה כאשר באופן עקבי נעדר מן השיעורים והמסדרים.

שוב נמצא פו חסר עיסוק או הכנסה, ולאחר נסיונות חוזרים וכושלים להתגייס לצבא פולין, חזר לבולטימור והחל בכתיבת סיפורים קצרים.

הראשון שבסיפוריו של פו "מכתב בבקבוב" התפרסם בשבועון מקומי ב- 1833, וזיכה את כותבו ב- 50 דולרים.