ב-1987 מקימים הקלידן פול דיוויס, הגיטריסט מארק דיי, המתופף גרי וואלהן יחד עם הבסיסט פול ריידר ואחיו שון, סולן הלהקה, את האפי מנדייס.
בהפקתו של ג'ון קייל הם מוצאים באותה שנה את אלבומם הראשון "Squirrel and G Man 24 Hour Party People Plastic Face Can't Smile Whiteout" האלבום זוכה לפרסום ומקנה להם הכרה וכבוד בקרב קהילת האינדי.
ב-1988 הם מוציאים את אלבומם השני "Bummed" אלבום אינדי קלאסי בו הגיטרות מייצרות מקצבים קצביים של פאנק ודאנס. האלבום היה למשב רוח רענן במוסיקה הבריטית וביסר על בוא השינוי בתרבות הנוער. סצנת המועדונים החלה להתפתח, מסיבות רייב ענקיות בכל רחבי אנגליה, הסמים החלו להיות מאוד זמינים חלק בל יופרד מכל מה שהתרחש.
עד סוף 1989 מנצ'סטר הפכה למאדצ'סטר, מכנסי הבאגי הרחבים חדרו לאופנה. האפי מנדייס היו ללהקה הפרועה ביותר במוסיקת האינדי.
שמועות על שימוש כבד בסמים ליוו את הלהקה בנוסף לשמועה, שמאוחר יותר אומתה בדבר היותו של שון סוחר סמים.
ראיון עם הלהקה הפך לחלומו של כל עיתונאי, הם ניצלו כל הזדמנות להעיר הערות מחוכמות וזדוניות, להשמיץ כל אחד מת או חי.