* סגנון :

את עיצוביו של ימאמוטו ניתן לזהות מייד הודות לסגנונו הייחודי , סוג של אסטתיקה "קבצנית" , פשוטה ומתוחכמת בו-זמנית.
מוצאו היאפני של יוז'י ימאמוטו ניכר בבגדיו , אופנת הגברים שלו לדוגמה מאופיינת בחולצות בחיתוך אסימטרי, שרוולי קימונו ו"צווארון כומר", מוטיבים המופיעים תדירות גם בקולקציות הנשים.
יוז'י ימאמוטו נוהג לעצב בגדים בקו קשיח והוא משווה לבגדיו מראה אפלולי. יצירותיו מרובות בקשירות , עטיפות וקימוטים אך עם זאת הוא משווה לבגדיו מראה נוזלי.
עיצוביו של ימאמוטו אינם מושפעים מהמגמות התקופתיות והוא אינו כבול לרוח השעה , בשנות ה- 80 עיצוביו של ימאמוטו קראו תיגר של ממש על עולם האופנה המסורתי באירופה , זו היתה פנייה לשקילה מחדש של המוסכמות , בגדי מעצבים אינם חייבים להתאים לגוף הלובש בדיוק , בגדים מעוצבים עשויים להיות "מרחביים" , הבד העוטף את הגוף אינו חייב להיות צמוד ולדידו של ימאמוטו בגדים צריכים להותיר לגוף מרחב תנועה.
ימאמוטו משלב סוגי בדים שונים כך שלצירה המוגמרת יש מראה מיוחד בשל הגיוון של קווי החיבור בין הגימורים של הבדים , בקולקציות של ימאמוטו לכל שמלה יש מראה ייחודי משל עצמה והעיצובים שלו מיועדים לבני שני המינים.
הצבעים המועדפים על ימאמוטו הם שחור ולבן . ימאמוטו נוהג להשתמש בסקאלת צבעים קודרת ומצומצמת , כחול-צי עם נגיעות קלות של כתום , חום שקד , סגול וירוק .
ימאמוטו מעצב בגדים שאינם קשורים לצו-האופנה , נטולי יומרנות , גזורים בקווים מלאי הוד ותפורים מבדים אצילים . גם הדגמים האקסצנטריים יותר שבקולקציות שלו – שמלות בגזרות טרפז, ושמלות גיישה המשולבות עם כובעי "בוגארט" התפורות מבדים שחוקים , קרפ וגברדין אינן מחייבות את התופה בה מוצגת הקולקציה.
בתצוגות של יוז'י ימאמוטו צועדות על המסלול נערות רגילות עם פנים רציניות.