בפאריז פגש רטוש את ההיסטוריון ע.ג. חורון (אדולף גורביץ' במקור), אשר היה פעיל בתנועה הרוויזיוניסטית של פאריז. רטוש וחורון נפגשו לראשונה עוד ב- 1929, ומאז שמרו על קשר של התכתבות, אולם פגישתם הראשונה היתה קצרה ופחותה מפגישה זו, אשר נערכה כעבור עשור.
היתה זו פגישה הרת גורל עבור רטוש, אשר חש עצמו עברי בודד מול הציונות היהודית של ז'בוטינסקי וחסידיו, וגישתו ההיסטוריוגרפית של חורון, אשר הבחינה בין "היות עברי" ל"היות יהודי", עתידה היתה להוות בסיס לאידיאולוגיה הכנענית.
ב- 1939, ערב מלחמת העולם השנייה, שב רטוש לפלשתינה.
אולם מפאריז חזר עברי-כנעני, אשר התנער מן הציונות הרוויזיוניסטית, אשר חרטה על דגלה את יהדותה.