"אין עברי כי אם עברי, בן ארץ עבר, ארץ העברים - להוציא כל זולתו. וכל שאיננו בן הארץ הזאת, ארץ העברים, איננו יכול להיות עברי ואיננו עברי ולא היה עברי מעודו. וכל הבא מן הפזורה היהודית [...] הוא יהודי ולא עברי [...] והיהודי והעברי לא יוכלו להיות זהים עד עולם [...] כי בן לאומה איננו יכול להיות בן לעדה [...] כי בן מולדת אין מולדתו פזורה ואין הוא יכול לראות מולדת בפזורה..."
(מתוך "משא פתיחה", 1944)
בהגדרה זו ממצה רטוש את גישתם של הכנענים לזהותה של האומה העברית, הקשורה קשר בל ינתק עם הטריטוריה של "ארץ העברים" ונבדלת מן היהדות, שהיא עדה ללא טריטוריה, שהתפלגה מתוך העברים הקדומים ואיננה יכולה להשתייך יותר אל אומת העברים.