"...
גביע בן פעם
גביע בן יז
אמותה תמם
שפתים העז.
דלת הגביע הלילה רמס
הכה הרקיע אדם ומובס.
..."
מתוך "גביע", "חפה שחורה" (1941).
בשיר זה, שיר אהבה במהותו, ניכרת תפיסת הלשון הייחודית של רטוש, אשר החייה מילים עבריות ארכאיות, ופיתח סגנון לירי ייחודי, המתאפיין באלמנטים גותים ומיתיים ובמבנה פיוטי קבוע.