הדבר היחיד שיותר משמח מהידיעה שהפיקסיז באים להופעה בישראל הוא השירים עצמם של הפיקסיז. האוסף המתפרץ הזה של שירי "שקט-רעש-שקט", עם הגיטרה הקוצנית של ג'ואי סנטיאגו, התיפוף ההיסטרי של דייב לאברינג, המילים ההזויות של בלאק פרנסיס ומעל לכל הבס הכל יכול של קים הדיל, הוא פחות או יותר ההגדרה המילונית לאושר. לכבוד ההופעה הכל כך חשובה הזו, שתתקיים ב-9 ביוני 2010, החלטנו לאסוף עבורכם חמישה שירים בולטים במיוחד מהקריירה של הפיקסיז כדי להדגים לכם - אם מישהו בכלל היה צריך הדגמה - למה מדובר בהופעה הטובה ביותר שתנחת פה בזמן הקרוב.
"Debaser"
מתוך האלבום: "Doolittle"
כבר מריף הבס הקצר של קים דיל והפתיחה של ג'ואי סנטיאגו העיניים מתפוצצות מאנרגיה. אחרי הפתיח המושלם, נכנס בלאק פרנסיס בקול הנוהם והעצום שלו וצורח משהו על כלבים אנדלוסים, ארובות עין מתגלגלות והשד יודע מה עוד. מהרגע הזה, שפותח את "דוליטל", כל הפוזה המנופחת של הרוקנרול כאילו התאיידה לטובת עולם אחר דק יותר, עצבני יותר ומובן רק לאנשים שמבקשים לא להבין כלום. הטקסט של פרנסיס מושפע, לדבריו, מהסרט "כלב אנדלוסי" שיצרו לואי בוניואל וסלבדור דאלי בשנת 1928, ובלי להתכוון יצא לפיקסיז שיר יפה יותר מכל ציור שדאלי צייר אי פעם.
"Monkey Gone To Heaven"
מתוך האלבום: "Doolittle"
עוד פנינה מאחד האלבומים החשובים בתולדות הרוקנרול, והפעם בלאק פרנסיס פונה מהכלבים לקופים, קופים כל כך טובים שהם זכאים לגן עדן. בשיר הזה ניתן לשמוע את אחד האלמנטים שהפכו את הפזמונים של הפיקסיז למלאכת מחשבת. מדובר כמובן בשילוב הקולות של פרנסיס ודיל בפזמון שיוצר אפקט רוחני של ממש. אפשר לדבר על השיר הזה שעות, אבל מספיק לדמיין אלפים צורחים "And if the Devil is Six, then God is 7!!!!" וסף ההתרגשות רק ממשיך לעלות.
"Gigantic"
מתוך האלבום: "Surfer Rosa"
לא הרבה פעמים בקריירה של הפיקסיז הבליח קול המלאכים הסדוק מסיגריות של קים דיל, אבל כשזה קרה החלו למעשה ניצני האהדה הפסיכית של רבים (ובעיקר רבות) לנסיכת הרוקנרול הזו שהביאו בסופו של דבר לקנאה העזה שחש בלאק פרנסיס כלפיה. ב-"Gigantic", דוגמא מושלמת לנוסחה של הפיקסיז, דיל מצליחה להביא את הצליל הרענן של הלהקה מזווית אחרת, עדינה ורכה יותר, שלא מוותרת על ההמנוניות הסוחפת של הפזמון. לשמחת כולם, הפיקסיז לא באמת מוותרים על השיר הזה בהופעות, כך שיותר מ-20 שנים אחרי שיצא, גם הקהל הישראלי יזכה לחוות את העושר העצום שכרוך בו.
"Dig For Fire"
מתוך האלבום: "Bossanova"
פייבוריט אישי של החתום מעלה, שיר שעושה חסד בעיקר לשני הגיבורים הפחות מתוקשרים של הפיקסיז, סנטיאגו ולאברינג. השילוב ביניהם הופך את השיר הזה למחייה מתים אמיתי, כשהמעבר מהבית לפזמון מתויג כאחד המעברים המוצלחים בהיסטוריה של הרוק.
"U-Mass"
מתוך האלבום: Trompe Le Monde"
"Trompe Le Monde" לא הוציא את אותה כמות של להיטי הופעות כמו שלושת האלבומים והאי.פי שקדמו לו, אבל "U-Mass" האנרגטי והכל כך כיפי הוא אחד הבודדים שבכל זאת נכנס לסט בהופעות, כולל המשפט "נשקי אותי, זונה!".
רצועת בונוס: "Hey"
מתוך האלבום: "Doolittle"
נכון, יצא מכל החורים האפשריים, אבל בכל זאת מדובר בלהיט הכי גדול של הפיקסיז בישראל וגם אם הוא לא מייצג עשירית ממה שהלהקה הזו מסוגלת לעשות בהופעות (בשלוש מילים: "Wave of Mutilation"), המנון הוא המנון, מסורת היא מסורת וסגירת מעגל היא הקתרזיס שהרוקנרול צריך כדי להפוך לחוויה בלתי נשכחת. ואחרי כל, זה בכל זאת שיר בן זונה.
