ב - 1969 היו פול וג'ון מסוכסכים מאוד וכמעט לא דיברו זה עם זה. הם היו נפגשים באולפן ההקלטות ומקליטים את שיריהם לחוד. למרות שלאורך כל הקריירה שלהם הסכימו פול וג'ון להיות חתומים יחד עם המילים והלחן, היה ברור מי אחראי לכל שיר. ג'ון, שהיה שותף ליצירה בימים הראשונים של הביטלס, חלק את חייו האישיים והיצירתיים עם אהובתו החדשה, יוקו, ואיבד עניין בפול. פול ניסה בכל כוחו להחזיר את הגלגל לאחור ולחזור לעבוד יחד כלהקה מגובשת, אולם הפער היה גדול מדי. סכסוכים על ענייני כספים החמירו את היחסים בין השניים. את הופעתם האחרונה נתנו הביטלס לקהל הלונדוני המופתע ביום סגריר אחד, מעל אחד מגגותיה של לונדון. ההופעה העצובה, וגם ימיה האחרונים של הלהקה המתפרקת מתועדים בסרט הנושא את שמו של אלבומם האחרון, LET IT BE. זהו גם שם השיר של פול, שהפך לאחד מלהיטיו הידועים ביותר, לצד YESTERDAY ו HEY JUDE.