אלי אברמוב נולד בירושלים ולמד בגימנסיה רחביה, שם הוא הכיר את דני דותן. שניהם התחילו לעשות מוזיקה מגיל צעיר, וב - 1979 הם הוציאו לרדיו שני שירים שהיוו את הבסיס לעבודתם המשותפת ("אחד עם נסיון" ו"צא אל העולם".
ב - 1980 הקימו אברמוב ודותן את להקת "הקליק" - להקת פאנק אנרכיסטית ומחתרתית. דני דותן כתב את המילים ואלי אברמוב את הלחנים, אליהם חברו המתופף ז'אן ז'אק גולדברג והבסיסט עובד אפרת. הופעותיהם בתאטרון המדרגות בתל אביב משכו קהל של בני נוער שחיפשו אלטרנטיבה למוזיקת הפופ הרווחת. הם לבשו חליפות שחורות, הרכיבו משקפי שמש שחורים ושרו שירים פרובוקטיביים ואנטי ממסדיים. עם פרוץ מלחמת לבנון הם כתבו את ההימנון המורבידי שעתיד אחר כך לסמל עבור רבים את ההתנגדות למלחמה: "לא צריך שתדליקו לי נר". השיר "אינקובטור", שהפך ללהיט מועדונים, הביא אותם את תודעת קהל מבלי "הפינגווין", "קולנוע דן" ו"ליקוויד", המועדונים האפלים של תל אביב בשנות השמונים.
"הקליק" הוציאו שני אלבומים - "אמא, אני לא רוצה להיגמל" ו"עולם צפוף".
הם הפסיקו את פעילותם המוזיקלית ב - 1985 - דותן הוציא עיתון אמנות בשם "תתרמה" ופתח עם אחיו אורי את גלריה "שינק-אין", ובכך למעשה ייסד את מה שקרוי "התרבות השינקינאית". אברמוב נסע לארצות הברית.