הפעם ממש בלי הרבה מילים, פשוט סט חורפי שכזה, שנע בין כמה פייבוריטים מהזמן האחרון, לכמה קטעים ישנים שאני מוצא את עצמי מאזין להם לאחרונה. מה שכן, הנה שתי אנקדוטות לגבי שני קטעים בתוך המיקס, שקשורים לרוח הזמן:
סביב כל ענייני הבחירות בארה"ב ואצלנו המקומיות שזה עתה עברנו והארציות שעוד לפנינו כל הזמן מהדהדת לי בראש הקלאסיקה של דיספוסבל הירוז, "מיוזיק & פוליטיקס", על הקשרים המובנים יותר ומובנים פחות שבין שני התחומים, וכל מיני שאלות סביב האם מוזיקה עם משמעות פוליטית גם חייבת להיות בעלת טון מסוים.
באותו הקשר, כמובן שאי אפשר בלי ג'יימס בראון וניחוח הבלאק&פראוד שמתלווה לו. השבוע בדיוק ראיתי את הדוקומנטארי שנעשה על ההופעה שלו שהתקיימה בבוסטון בשבוע שבו נרצח מרטין לותר קינג', ואיך ההופעה נוצלה על מנת להרגיע את ההתפרעויות (זה קצת יותר מסובך מזה, אבל אנחנו לא עוסקים בספוילרים). בראון אמנם נמצא עמוק בתוך האדמה, אבל אין ספק שגם משם הוא מרוצה מבחירתו של ברק אובמה.
