חנוך לוין (1943-1999), סופר, משורר, מחזאי ובמאי, אחד המחזאים והסאטיריקנים המבריקים בישראל. במשך שנים שימש כמחזאי הבית של התאטרון הקאמרי. חיבר כ - 50 מחזות, 34 הועלו בתיאטרון, רובם בבימויו. יצירותיו עוסקות בגרוטסקיות של הקיום האנושי: זקנה, תלות, חולי, מוות, מיניות, חיי נישואין של שעמום והתעללות רגשית, ההשפלה שבשעבוד לגוף ולצרכיו הבהמיים. המחזות נעים בין הטרגי לקומי, הריאליסטי והסוריאליסטי, השפוי וההזוי. הדמויות הגרוטסקיות במחזותיו מעוצבות בהומור בוטה ואכזרי, אך גם מעוררות חמלה באנושיתן: בחיפוש העקר, הפתטי, אחרי האושר הנמצא אי שם הרחק מהמציאות העלובה של קיומן.
מחזותיו תורגמו וזכו בפרסים רבים, בינהם פרס פסטיבל אדינבורו.