גם אם אתה מבקר טלוויזיה אפילו כזה שהרוויח תדמית של בחור חד כתער, ביקורתי וקטלני, ובטח ובטח אם קיבלת דמות על שמך בטלנובלה זה לא אומר בהכרח שאתה יודע לעשות טלוויזיה. 'איפה הכסף?', הניסיון הטלוויזיוני הראשון של מבקר הטלוויזיה המשפיע בישראל, רענן שקד, דווקא מלמד שאם אתה לוקח את הביקורת של עצמך ברצינות, יש מצב שתעשה טלוויזיה לא רעה בכלל.
הקונספט פשוט. 'איפה הכסף' מנסה לעשות את מה שכל עמישראל רוצה לעשות: כסף. הפטנט פשוט עוד יותר. כמו בכל תכנית בה צריך לקחת לוזר שייגמל, יתחבט, יפרוק, יתמודד, יתקשה ואולי גם ירוויח משהו לפני שהוא מתרסק, לוקחים את גיא מרוז, גרסת הבי-סייד החדשה של המונח מאמי הלאומי.
כל מה שחשבתם על בולדוגים שכמותו תחשבו ההפך. במקום קולר, שיניים מחודדות, ריר תמידי ומבט מאיים, מרוז ניחן במבט מפולבל, תסרוקת פאפי ויכולת לעורר אמפטיה בגלל שהוא נראה מסכן כזה. פה שבר ביד, כאן שיער מאפיר, שם חבר מגמגם. כולם לא מאמינים לו, כולם צוחקים עליו. בקיצור, מסכן כזה. במידה רבה מרוז מודע לעצמו ("אני לא עושה את זה חפיף, זה לא טלוויזיה, זה כסף") ומודעות היא אחת התכונות הטובות מול הצופה הסקפטי ביותר.
הפורמט קל לעיכול, גם למי שקל לעיקול. הסדרה מתוסרטת ומתוכננת היטב, לא פעם גם משעשעת. מה שמטריד זו העובדה שהסדרה מעט איטית ומרוז ממעט לקחת. השילוב של הסלבס (אביב גפן ופנינה רוזנבלום בפרק הראשון) בסדרה, אמור על פי תורת הטלוויזיה להשאיר מול המסך את הצופה לעוד כמה שניות של עניין, אבל כאן הוא דווקא גורם לקסם של החיפוש התמים אחרי העושר, ללכת לאיבוד, והזכיר את מה שרבים מאתנו, כולל שקד עצמו, שונאים בשנים האחרונות התבססות על הפרצופים המוכרים שמבליט את הערך התזונתי השלילי בין יחסי ציבור בשבילם ותרומה אפסית לתכנית בשבילנו. על הקטנות האלה, רענן שקד של פעם היה קוטל את האמ'אמא של רענן שקד של היום, אבל אולי יום אחד יתברר שהסלחנות והסבלנות כלפיו, הורידו אותו ממגדל השן האליטיסטי של הבטטות בו חי והשתכר יפה במשך שנים והפכו אותו לאיש שבאמת מבין טלוויזיה.
"איפה הכסף?", ימי ד', 22:40, ערוץ 2